לאישתי היקרה /
אם את מאוהבת בי, זה רק הוגן שתדעי במי את מאוהבת. את מאוהבת בחוסר הביטחון התמידי שלי ובניסיונות הכושלים שלי להבין מה אחרים חושבים עליי. את מאוהבת בחוסר הבגרות שלי, בצורך התמידי שלי להרגיש נאהב ומוערך ובתעלת הדמעות הפעילה יתר-על-המידה שלי. את מאוהבת בעבר הבעייתי שלי, בתקוות ובחלומות שלי ואיך שאני רומנטיקן חסר תקנה. אם את מאוהבת בי, את מאוהבת בשנאה העצמית שיש לי לפעמים, בפגמים שלי ובפחד שלי שאף אחת לא תוכל לאהוב אותי. אבל, את גם מאוהבת בדרך שבה העיניים שלי מחייכות כשאני איתך, בדרך שבה אני אשלח לך הודעה בבוקר רק כדי לאחל לך יום נפלא. את מאוהבת בדברים המצחיקים או המעוררי מחשבה שאני מידי פעם אפלוט ובדרך שבה אני מסמיק בחשאי כשאנשים שואלים אותי לגבייך. ומבחינתי, הדבר הכי חשוב הוא שאת מאוהבת בי, למרות הכל.
לפני כשנה, כשניסיתי למחוק אותך מהמחשבות שלי, זה היה כי חשבתי שאת תמנעי ממני חיים מלאים ומאושרים, אבל טעיתי - להיות איתך זאת הדרך היחידה שבה אוכל לחוות חיים מלאים ומאושרים. את נערת החלומות שלי, את כל מה שיכולתי אי-פעם לבקש ואפילו יותר. בעבר כשהסתכלתי על החיים שבקושי היו לי לפנייך, לא הבנתי לאן השנים נעלמו, למה לא ביליתי אותן איתך. אבל אז הבנתי ומאז אני ישן כמו תינוק - הבנתי שעל מנת להגיע למקום שבו מגיע לי להיות איתך, הייתי צריך להיות במקומות שבהם לא מגיע לי. הייתי צריך כוויות על הגוף והנשמה על מנת שאת תחבשי אותי בתחבושות האהבה, שתקחי אותי למסע שייגמר מתחת לחופה.
אני מסתכל אחורה לזמן ההוא שבקושי הכרנו, זה נראה כל-כך הזוי ומגוחך עכשיו. אבל זה גורם לי להבין שהיית פה כל הזמן הזה, מתחת לאף שלי ומעבר למסך - כאילו היית בלב שלי כבר הרבה זמן בלי לדעת למה או איך. עכשיו כשאנחנו ביחד, מסתכלים אחד לתוך העיניים של השניה וכל כוכב עף לידנו במהירות האור, אני מבין שיש לנו את הדבר הטוב ביותר ביקום, יש לנו אחד את השניה. את הבן אדם היחידי שאני צריך בחיים הללו. אפילו ברגעים אלו ממש שאני יושב וכותב את המכתב הזה ואת לא נמצאת פה לידי, זה פשוט גורם לי להבין שאני בחיים לא רוצה שתעזבי, אני רוצה שתהיי איתי לנצח.
התהיי איתי לנצח נצחים?